סוללת אופה

סוללת אופה הייתה סוללת עפר שהקימו תושביה הקודמים של אנגליה לאורך גבולם עם ויילס. היא נקראת על שם אופה האדיר מלך ממלכת מרסיה אשר מלך עליה בין השנים 757 ו-796, ולו מיוחסת בניית הסוללה. הסוללה הנמתחת לאורך כמאה עד מאתיים וחמישים קילומטרים, נבנתה, כך סוברים, על מנת להגן על מרסיה בפרט ואנגליה בכלל מפני פלישות וולשיות ממערב, ובפרט מממלכת פוויס העוינת. בניית הסוללה מומנה ככל הנראה בין השאר באמצעות הטלת קורווה על הוסאלים הכפופים למלך. בימינו אפשר למצוא קטעים ארוכים המהווים שרידים של סוללת אופה. החוקרים מעריכים כי הסוללה היוותה הגבהת עפר לגובה של כ-2. 5 מטר בממוצע, ובמטרה להעצים את אפקט גובהה, נחפר לכל אורכה ובצמוד לצידה המערבי חפיר בעומק של כמה מטרים. לעתים רבות הסוללה חרגה מהגבול המקובל בין אנגליה לויילס, פעם מזרחה ופעם מערבה. זאת על מנת לכלול גבעות ורכסי הרים בעלי ערך אסטרטגי בצד המרסיאני, אשר יוכל לחלוש בקלות מגבוה על הצד הוולשי. מחקרכבר בימי הביניים, מאות שנים אחדות לאחר מותו של אופה האדיר, היסטוריונים וארכאולוגים החלו לחקור את סוללת אופה. כך למשל הוגה בן המאה ה-10, הסביר לקוראיו: אף על פי שכאמור כבר לפני מאות שנים נערך עיסוק מחקרי בסוללת אופה, מחקר משמעותי החל רק במהלך המאה ה-20. הסקר הארכאולוגי המקיף הראשון שנעשה לסוללה נערך בשנת 1955 על ידי הארכואולוג הבריטי סירל פוקס. פוקס קבע כי אורכה של הסוללה, אשר השתרכה משפך נהר הדי בצפון ועד לשפך נהר הסוורן בדרום, היה כ-240 ק"מ. אף על פי שסוללת העפר לא הייתה רציפה וכללה חלקים חסרים רבים. עם זאת, הסביר פוקס לצד חוקרים אחרים, כלל הגבול היה מאובטח, וסוללת העפר נעדרה רק בקטעים שכללו מכשולים טבעיים, ולכן במקומות אלו לא היה צורך בה. הגם שלאורך השנים נמצאו שגיאות מסוימות במרכיבים מעבודתו של פוקס, הסקר שערך נחשב בכל עשרות השנים שלאחר עריכתו לתיעוד המחקרי החשוב ביותר של סוללת אופה.

סוללת אופה הייתה סוללת עפר שהקימו תושביה הקודמים של אנגליה לאורך גבולם עם ויילס. היא נקראת על שם אופה האדיר מלך ממלכת מרסיה אשר מלך עליה בין השנים 757 ו-796, ולו מיוחסת בניית הסוללה. הסוללה הנמתחת לאורך כמאה עד מאתיים וחמישים קילומטרים, נבנתה, כך סוברים, על מנת להגן על מרסיה בפרט ואנגליה בכלל מפני פלישות וולשיות ממערב, ובפרט מממלכת פוויס העוינת. בניית הסוללה מומנה ככל הנראה בין השאר באמצעות הטלת קורווה על הוסאלים הכפופים למלך. בימינו אפשר למצוא קטעים ארוכים המהווים שרידים של סוללת אופה. החוקרים מעריכים כי הסוללה היוותה הגבהת עפר לגובה של כ-2. 5 מטר בממוצע, ובמטרה להעצים את אפקט גובהה, נחפר לכל אורכה ובצמוד לצידה המערבי חפיר בעומק של כמה מטרים. לעתים רבות הסוללה חרגה מהגבול המקובל בין אנגליה לויילס, פעם מזרחה ופעם מערבה. זאת על מנת לכלול גבעות ורכסי הרים בעלי ערך אסטרטגי בצד המרסיאני, אשר יוכל לחלוש בקלות מגבוה על הצד הוולשי. מחקרכבר בימי הביניים, מאות שנים אחדות לאחר מותו של אופה האדיר, היסטוריונים וארכאולוגים החלו לחקור את סוללת אופה. כך למשל הוגה בן המאה ה-10, הסביר לקוראיו: אף על פי שכאמור כבר לפני מאות שנים נערך עיסוק מחקרי בסוללת אופה, מחקר משמעותי החל רק במהלך המאה ה-20. הסקר הארכאולוגי המקיף הראשון שנעשה לסוללה נערך בשנת 1955 על ידי הארכואולוג הבריטי סירל פוקס. פוקס קבע כי אורכה של הסוללה, אשר השתרכה משפך נהר הדי בצפון ועד לשפך נהר הסוורן בדרום, היה כ-240 ק"מ. אף על פי שסוללת העפר לא הייתה רציפה וכללה חלקים חסרים רבים. עם זאת, הסביר פוקס לצד חוקרים אחרים, כלל הגבול היה מאובטח, וסוללת העפר נעדרה רק בקטעים שכללו מכשולים טבעיים, ולכן במקומות אלו לא היה צורך בה. הגם שלאורך השנים נמצאו שגיאות מסוימות במרכיבים מעבודתו של פוקס, הסקר שערך נחשב בכל עשרות השנים שלאחר עריכתו לתיעוד המחקרי החשוב ביותר של סוללת אופה.